צבועים בוחרים לחיות בשטחים פתוחים
משדור צבועים במרכז הארץ מלמד שהם נעים בצירים של שטחים פתוחים שהוגדרו מסדרונות אקולוגיים. רק מעטים מהם חודרים ליישובים לצורך אכילה וכדי לצמצם את היקף התופעה יש להקפיד על תברואה
צבוע בשטח פתוח בשפלה, צילום: מצלמת מעקב
חיכוכים בין האדם לטורפים גדולים המשוטטים בסביבתו הולכים ומתרבים בישראל ובמקומות רבים בעולם. הסיבות לכך רבות, ובראשן קיטוע ואובדן בתי הגידול הטבעיים של הטורפים, המביאים לידי דלדול מקורות המזון הטבעיים שלהם.
במצב זה טורפים רבים מגלים מידה רבה של סתגלנות התנהגותית ועוברים לטריפת מזון שמקורו מהאדם, כגון חיות מרעה וחיות בית, וכן לאכילת פגרים שמקורם ברפתות, בלולים או בדירים, וניזונים אף מתוצרת חקלאית ומאשפה. הם מתקרבים לאזורים המופרים על ידי האדם וחלקם אף חודר לתחומי יישובים כדי להיזון. תצפיות בטורפים בסביבת יישובים ובתוכם גורמים לעיתים לבהלה בקרב הציבור, אולם הסכנה הגדולה ביותר בהתקרבותן של חיות בר לאדם נשקפת דווקא לחיי החיות ולא לאדם.
כדי להעמיק את ידיעותינו על תנועת הצבועים נעשה לא מכבר מחקר על ידי הדוקטורנטית עינת בר זיו בהנחיית פרופ’ עודד ברגר טל מאוניברסיטת בן-גוריון
, והוא מלמד על דגם השיטוט וחיפוש המזון של צבוע מפוספס באזורים חקלאיים ובסמוך לאדם במרכז הארץ לעומת דגם השיטוט שלו בשטחים טבעיים.
המחקר התפרסם לאחרונה ונעשה בסיועה ובמימון חלקי של רשות הטבע והגנים.
צבוע עם קולר משדר בדרום השרון, צילום: מצלמת מעקב
צבוע מפוספס (Hyaena hyaena) הוא אחד הטורפים הגדולים בישראל ונפוץ בכל מרחביה, מהחרמון ועד הנגב, אך עקב ציד והרעלה המין כמעט נכחד פה בתחילת המאה העשרים. היום, לפי הארגון הבינלאומי IUCN לשמירת הטבע, המין בסיכון במזרח התיכון, ובישראל הוא בסכנת הכחדה ומוגן בחוק הגנת חיית הבר. אף על פי כן הרעלה וציד צבועים עדיין נמשכים בישראל, ואוכלוסייתם מאוימת גם מהצטמצמות וקיטוע מקומות המחיה הטבעיים שלהם.
שטח המחיה של צבועים רבים סמוך ליישובים ולכבישים, ובעטיה של קטיעתו רבים מהם נדרסים, כפי שקרה לצבועה "רותי". רותי הייתה אחת מן הפרטים שמושדרו במהלך המחקר. היא חיה בתחומי העיר מודיעין ונמצאה דרוסה על כביש 443 בחודש יולי האחרון.
עוד קודם לדריסתה של רותי גרמה נוכחותה למחלוקת בקרב תושבי מודיעין. בעוד שחלקם ראו בה מטרד וסכנה וביקשו לסלקה, אחרים ביקשו להשאיר שטחים פתוחים ללא פיתוח בסביבת העיר כדי לשמור עליה ועל בני מינה ועל כלל חיות הבר. אלא שחלק מדורשי טובתה גם האכילו אותה, ואף שאין תיעוד של צבועים תוקפים בני אדם מדובר בחיית בר שלא ניתן לחזות את התנהגותה, ולכן התעורר חשש שהיא תדרוש את מזונה בתקיפות.
צבוע דרוס בשפלה, צילום: ליעד כהן
כאמור, הימצאותן של חיות בר בתחומי העיר מסכנת גם אותן, ולכן רשות הטבע והגנים העתיקה את הצבועה רותי ממודיעין למקום אחר כמה פעמים, אולם היא חזרה, ומאוחר יותר נדרסה באזור. אם כן, כמו במקרים אחרים של חיות בר, כך גם העתקה של צבועים היא פתרון הנוחל הצלחה מוגבלת בלבד.
מן הצד החיובי השיח הער בקהילה במודיעין מראה שציבור גדול מודע לנוכחותן של חיות בר בסביבת יישובים ולרבים אכפת מהן. מקרה מעין המחלוקת בעניינה של רותי ואחריתה עשוי להניע אנשים לנקוט פעולה למען הטבע בכלל וחיות הבר בפרט, וכדי לסייע בידם נדרש רק לתת להם הכוונה.
פתרונות לצמצום החיכוך בין חיות בר לאדם
מדינת ישראל, באמצעות מנהל התכנון והוועדות המחוזיות ובשיתוף רשות הטבע והגנים וגורמים אחרים, מקדמת תוכנית מסדרונות אקולוגיים בכל הארץ, שיבטיחו קשר רצוף בין אזורים מוגנים למרחבים פתוחים רבי ערך. המסדרונות האקולוגיים מגדירים שלוש רמות של שימושי קרקע: אזור ליבה, מרחב חקלאי פתוח, וצוואר בקבוק. לכל רמה נכתבה סדרה של קווי יסוד לתכנון. הגדרת הצירים האקולוגיים מכשירה את צמצום הפיתוח בתחומם כדי לאפשר מעבר של בעלי חיים גדולים, ובהם צבועים.
במרכז הארץ, האזור המיושב ביותר בישראל, מקדמת ועדה מחוזית מרכז לתכנון ובנייה של משרד הפנים את תוכנית המסדרונות האקולוגיים בתחומה בקנה מידה מקומי ואזורי. היום במרחב זה מעטים השטחים הפתוחים המאפשרים לצבועים ולמינים אחרים של חיות בר להתקיים בהם, והתוצאה היא שתנועת צבועים בחיפוש אחר מזון נעשית גם בסמוך ליישובים.
עם זאת, צבועים במרכז הארץ שאנשי רשות הטבע והגנים הצמידו להם משדר הראו שהם מרבים להשתמש בתוואי המסדרונות האקולוגיים. הם נעו באזורי ליבה, במרחבים חקלאיים פתוחים, בצווארי בקבוק ובמעברים לחיות בר מעל כבישים מהירים ומתחתם, ורובם נמנעו מכניסה ליישובי אדם.
כדי להפחית את כניסתם של צבועים ושל מינים אחרים ליישובים יש גם להגביר את המודעות לתברואה, וליישמה בתחומי ערים ויישובים הלכה למעשה. על רקע זה דורשים היום רשות הטבע והגנים והמשרד להגנת הסביבה שבכל תוכנית פיתוח חדשה בתחומי יישובים יינתן פתרון לאיסוף אשפה בדרך שתמנע מחיות הבר גישה אליה, למשל הצבת פחים או מתקנים שחיות הבר אינן מסוגלות לפתוח. טיפול יעיל בתברואה יסייע לא רק להפחית את כניסת חיות הבר ליישובים אלא גם למנוע התרבות יתר שלהן.
למרות זאת יש להביא בחשבון שגם יישום פתרונות אלו להמעטת שוטטות צבועים וחיות בר אחרות בסמוך למשכנות האדם לא ישים קץ לתופעה. חיות בר ימשיכו להתקיים בסביבת האדם כי חלק מהן הן חיות טריטוריאליות ומסתגלות למציאות החדשה, ולכן כדי להפחית את החיכוך בין האדם לחיות הבר צריך להכין תוכנית אסטרטגית של הקצאה של שטחים פתוחים ליצירת רצף טריטוריאלי ומעברים אקולוגיים; ואי-האכלה ושיתוף הציבור והרשויות בתברואה.
.jpg)
