עמוד הבית > כיצד אפשר להקטין את הנזק הכלכלי מצד מינים פולשים
כיצד אפשר להקטין את הנזק הכלכלי מצד מינים פולשים

בישראל מוכרים מינים פולשים רבים אולם היקף הנזקים הכלכליים הנגרמים על ידם אינו ידוע אף על פי שהוא עשוי לסייע למקד את הפעולות כנגדם. עבודה שנעשתה לאחרונה מצביעה על הכדאיות הכלכלית במניעת כניסתם לארץ

השתלטות של מין הצמח אמברוסיה מכונסת, צילום: עומר קפילוטו

 בישראל ידוע על מינים פולשים רבים של צמחים ובעלי חיים ועל מקומות הימצאותם ומגמות התפשטותם בה, אולם חסר מידע על היקף הנזקים הכלכליים שהם גורמים – מידע שעשוי לסייע לגופי הממשלה למקד את פעולותיהם נגדם. בעבודה שנעשתה לאחרונה להערכת היקף הנזק הכלכלי ממינים פולשים השוו החוקרים את עלות מיגורם בארץ לעלות מניעת כניסתם אליה והתבססותם בה, והם מראים שיש כדאיות כלכלית במניעת כניסתם של הפולשים לארץ מלכתחילה. 

מינים פולשים מסבים נזקים גדולים ורחבי היקף במדינות שאליהן פלשו וכך גם בישראל, לפי עדויות מצטברות. אלא שמלבד עדויות אלו אין נתונים מדויקים על היקף הנזק הכלכלי שנגרם בעטיים על אף שהנתונים נחוצים לגופים בארץ במאמציהם למגר מינים אלו. לתיקון מצב זה נעשתה לא מכבר עבודה שתכליתה להעריך מהי עלותו הכלכלית של הנזק התיאורטי שמינים פולשים מסוימים עלולים לגרום לעומת עלות הפעולות הנדרשות למניעת הגעתם של הפולשים לארץ או התבססותם בה. בעבודה נעשה שימוש במודל כלכלי דומה לחישובים המקובלים של עלות-תועלת ונבדקו בה מינים פולשים שאינם מטופלים כיום על ידי משרד החקלאות. את העבודה עשו רשות הטבע והגנים, המשרד להגנת הסביבה ומשרד החקלאות.

דוח הערכה כלכלית לכדאיות הטיפול במינים פולשים על פני מניעת התפשטותם בארץ

תוצרי הבדיקה מעלים שהעלות הכלכלית השנתית של הנזקים העלולים להיגרם מחדירה, מהתבססות ומהתפשטות בארץ של המינים שנבחרו נאמדת במאות מיליוני שקלים. לעומתה פעולות למניעת כניסתם לארץ של אותם מינים ולצמצום היקף התבססותם וביעורם הוערכו בעשרות מיליוני שקלים בשנה בלבד. ממצאי הדוח מורים אפוא שמבחינה כלכלית השקעה בטיפול ובמניעת כניסתם לארץ של מינים פולשים כדאית יותר מטיפול מאוחר בנזקים הנגרמים בגינם.
 
מטרת הניתוח הכלכלי המוצג בדוח היא לסייע בתהליכי שינוי חקיקה הנדרשים למניעת נזקי המינים הפולשים, ובכללם קביעת תכליות וסמכויות נוספות לחוקים הקיימים והרחבת רשימת המינים הפולשים המפורטת בתוספת השנייה לתקנות הגנת הצומח. למניעת נזק ארוך טווח ושאינו בר־תיקון נדרשים תיקוני חקיקה, פעילות מערכתית של משרדי הממשלה הקשורים בדבר, תקצוב נאות של הגופים המתאימים וגיבוש נוהלי שיתוף פעולה בין־משרדיים.

 תנועה של בעלי חיים וצמחים ממקום למקום היא תופעה טבעית, ומינים רבים מרחיבים ומשנים את תפוצתם בתגובה לשינויים בסביבה. אולם פעילות האדם, בהתערבות מכוונת או בלתי מכוונת, תורמת רבות להרחבת תפוצתם של מינים פולשים שכן רובם לא היו מגיעים למקומות חדשים אלמלא הועברו אליהם על ידי האדם. השפעתם של מינים פולשים בשטחים שאליהם הם הגיעו היא שלילית, ופוטנציאל הנזק שהם מסבים בהם גדול מאוד. מבחינה אקולוגית הם מהווים הפרעה לתפקודם של מינים מקומיים במערכות אקולוגיות טבעיות, ונחשבים לגורם השני בחשיבותו לאובדן המגוון הביולוגי בעולם.

 
כאמור, מבחינה כלכלית פגיעתם רעה בתחומים רבים: הנפגע העיקרי מהם הוא ענף החקלאות, שבו מינים פולשים מהווים נגעים חקלאיים. הנגעים פוגעים ביבול באופן ישיר ובעקיפין גם בייצוא החקלאי. גם ענף התיירות מושפע ממינים פולשים, הן בגלל עקיצות ומטרדים אחרים שמרחיקים תיירים וטיילים, הן בשל הרס אתרי טיול בטבע. מינים פולשים פוגעים גם בתשתיות כגון כבישים ומדרכות, מערכות ביוב ומבנים, וכן ברכושו של האדם ובאיכות חייו. השפעתם של מינים פולשים פוגעת גם בבריאותו של האדם, למשל בעטיים של עקיצות, גירויים ותגובות אלרגיות. מינים פולשים רבים משמשים וקטורים להפצת מחלות זואונוטיות מסוכנות ובמקרים מסוימים אף גורמים למוות.
הנצפים ביותר
הכירו את צמחי הבר החדשים לישראל
בשנה החולפת התווספו חמישה מיני צמחים חדשים לפלורה של ישראל והם מצטרפים לעשרות אחרים שנמצאו בשנים האחרונות
ינואר 2024
מצב הנשרים
ספירת הנשרים באביב האחרון מאששת את מגמת ההתייצבות של האוכלוסייה אם כי היום גודלה הוא כמחצית מבעשור הקודם ואירועי הרעלה עדיין חוזרים ונשנים
מאי 2024
מי אתה עגולשון שחור-גחון
יותר מעשור עבר מאז התגלית המרעישה של מציאתו מחדש של המין הנכחד עגולשון שחור-גחון ואנו עדיין יודעים רק מעט על הביולוגיה של המין ובית גידולו. תוצאות הניטור והמחקר מכווינים את תוכנית הממשק לשמירה על המין
יולי 2023

פלישה של סרטני נהרות בישראל

כיצד חתולי ביצות חוצים כבישים במישור החוף

הישג עולמי לגרעין הרבייה של רחמים