הפלורה בישראל מקיפה כ-2,700 מיני צמחים, וכמעט מדי שנה מתגלים בה מינים חדשים. בשנה החולפת הוגדרו חמישה מינים חדשים לישראל של צמחי בר והם מצטרפים לעשרות מינים שנמצאו בארץ בשנים האחרונות. בסך הכול עודכנו לאחרונה ברשומות 40 מינים חדשים וצורפו לפלורה של ישראל, בהם 27 יוגדרו צמחים בסכנת הכחדה.

בוטנאים מקצועיים וחובבים המתעניינים בסיסטמטיקה של צמחים יודעים לזהות ללא כל אמצעים מאות ואף אלפי מינים של צמחים לרמת המין. לעיתים מצוי בידם צמח שהגדרתו לרמת המין קשה, ומצריכה בדיקה מדוקדקת בעזרת מגדירי שדה, פרסומים מדעיים ואפילו בחינה בבינוקולר של אברי הרבייה של הצמח. כאשר נתקלים בשטח במין שנראה שונה מהמינים המוכרים בארץ נעשה תיעוד מדוקדק של בית הגידול והצמח נאסף להגדרה בעשבייה. שם משווים אותו לאוסף הצמחים בעשבייה הלאומית, המכיל את רפרטואר המינים בישראל, וגם למינים הידועים בפלורות של מדינות שכנות.

יחסית לשטחה הקטן של ישראל עושר מיני הצמחים בה רב. כאמור, מספר מיני צמחי הבר המוגדרים כיום הוא כ-2,700 (בהם גם צמחים זרים שחלקם פולשים), ועיקרו בא משיעור גדול של מינים חד-שנתיים. בישראל קיימים שלושת המאפיינים העיקריים שתורמים לעושר חד-שנתיים: אקלים ים-תיכוני ומדברי בעל קיץ חם ויבש, וריבוי שטחים מופרים (מבחינה היסטורית). כמו כן, מקומה של ישראל במפגש יבשות יוצר בשטחה אזורים ביוגיאוגרפיים שונים אלו מאלו ויש בה גם שונות גיאומורפולוגית, שמתגלמת במגוון סוגי מסלע וקרקע, וכן מגוון אזורי אקלים. כל אלו יוצרים רבגוניות של בתי גידול והם תומכים במגוון רחב של מיני צמחים. שינויים גיאולוגיים הותירו בארץ מינים מתקופות קדומות וגם הם תורמים לעושר המינים. 

הכותבת מרב לבל היא רכזת פרויקט שימור צמחים בסכנת הכחדה ברשות הטבע והגנים