כנציג של מדינת ישראל ב-10 אמנות בינלאומיות הקשורות לשמירת טבע, מהות העבודה שלי היא להלחם על שמירת טבע באו"ם ובפורומים בינלאומיים אחרים. הגשתי גם הצעות לסדר היום הקשורות בשמירה על מינים החיים באזורינו, למשל, בפברואר 2024 עלתה להצבעה בוועידה של אמנה אחרת של האו"ם, אמנת המינים הנודדים של חיות בר ביבשה, באוויר ובים (Convention Migratory Species), הצעה של ישראל לרשום בנספחיה שלושה מינים של דגי סחוס: גיטרן אטלנטי (Glaucostegus cemiculus), טחן פר (Aetomylaeus bovinus) ואברתן רחב-שן (Rhinoptera marginata). דגים אלה מוגנים בישראל אך לא בכל המדינות האחרות ונמצאים בסכנת הכחדה חמורה בים התיכון (דרגת CR). כתוצאה מהצעה זו של ישראל, שהתקבלה במהלך הוועידה, כלל המדינות החברות באמנה מחוייבות כעת לא לפגוע במינים אלה ולפעול להגן על בית הגידול שלהם. 

 

מדינת ישראל העלתה את ההצעה הזאת לגבי דגי הסחוס כהמשך להצעה אחרת שהועלתה כחודשיים לפני כן על ידי צרפת בוועידת אמנת ברצלונה לשמירה על הים התיכון (Barcelona Convention for the Protection of the Marine Environment and the Coastal Region of the Mediterranean). בוועידת אמנת ברצלונה, שהתקיימה בדצמבר 2023, הציעה צרפת להוסיף לנספחי האמנה מספר מינים של בטאים וכרישים החיים  בים התיכון. בישראל הם מוגנים בחוק אך לא כך במדינות אחרות באגן הים התיכון. למרות התנגדויות חזקות של מספר מדינות מצפון אפריקה ההצעה התקבלה, כמובן גם בתמיכתה של ישראל, ובכך כעת חייבות כל מדינות הים התיכון להגן על מינים אלה. 

 

במקרה אחר, הרשות הפדרלית של ארה"ב לדיג וציד (United States Fish and Wildlife Service) הכריזה לאחרונה על הצעה לרשום מספר מינים של חידקנים כמינים הנמצאים בסכנה תחת החוק של ארה"ב. מדובר במיני דגים אסיאתיים שמייצרים מהם קוויאר ושאוכלוסיית הבר שלהם סובלת מדיג לא חוקי. בישראל מגדלים בשבי באופן מסחרי כבר מעל 20 שנה בקיבוץ דן את אחד ממיני החידקנים שארה"ב הציעה לרשום בחקיקה. רט"ג מאשרת גידול בשבי של החידקנים בארץ מכיוון שמדובר בגידול סגור שהחל מביצים שהגיעו לפני 20 שנה מחווה באסיה, והחווה הישראלית מנותקת מאוכלוסיית הבר לחלוטין. הקיבוצים מייצרים כיום כ-6 טון קוויאר בשנה, ואת רובו מייצאים לארה"ב תחת פיקוח של רט"ג (מכיוון שהחידקנים, כמו כל המינים הרשומים בנספחי אמנת CITES, מסווגים בחקיקה של מדינת ישראל כערכי טבע מוגנים). המשמעות של ההצעה של USFWS היא שהיבוא לארה"ב של הקוויאר הישראלי יהיה אסור, אפילו אם מקורו בשבי, מה שעלול לפגוע בתעשייה זו. מטרת ההצעה האמריקאית היא להעלות את רמת ההגנה הבינלאומית על המינים האלה הנמצאים בסכנת הכחדה, ובאופן עקרוני רט"ג תומכת במהלכים כאלה, אך נוצר מצב העלול לסכן את התעשייה בארץ, שנמצאת תחת הפיקח שלנו ושאינה פוגעת באוכלוסייה הבר של החידקנים. מדובר במקרה שאינו קשור באופן ישיר עם שמירת טבע בישראל, אך משרד הכלכלה ושגרירות של ישראל בוושינגטון פנו אליי לבקש את התערבות של רט"ג, ומתברר שהיו לנו הקשרים לסייע.  

 

באוגוסט 2020 נחתם מזכר הבנות בין רט"ג עם משרד הפנים של ארה"ב, האחראי על רשות הדיג והציד של ארה"ב (המייצג את ארה"ב באמנת CITES), וגם על רשות הפארקים הלאומיים ועל עוד מוסדות פדרליים. בפברואר 2023, בעת שהייתי במטה האו"ם בניו יורק לייצג את ישראל בדיונים על אמנה חדשה של האו"ם בעניין שמירה על מגוון הביולוגי בים הפתוח מחוץ למים הטריטוריאליים של המדינות, "קפצתי" לוושינגטון ליום אחד להיפגש עם סמנכ"ל משרד הפנים שהכרתי כבר במסגרת אמנת CITES, ביחד עם היועצים שלו ועם נציגי השגרירות של ישראל. הסברנו להם את הצורך להחריג מהחקיקה המוצעת את הקוויאר של ישראל שמקורו בגידול בשבי כבר עשרות שנים והסמנכ"ל הסכים. כעת הצעה החוק שונתה והלשכה המשפטית של רשות הדיג והציד מקדמת דרך חוקית למלא את הדרישה שלנו להתיר קוויאר מגידול בשבי בישראל תוך כדי איסור על היבוא מארצות המקור כדי להגן על החידקנים בבר.  

למרות שאמנת CITES עוסקת רק בענייני סחר בינלאומי בערכי טבע, מצאנו דרכים להיעזר בה גם לטובת שמירה על הטבע בישראל. אחד הסעיפים באמנה קובע שכל מדינה גם רשאית להחמיר על כללי האמנה. מדינת ישראל היא מהמדינות המובילות בקרב המדינות החברות באמנת CITES  בפעולות פנימיות שמחמירות על כללי האמנה למיגור הציד והסחר הלא חוקי של חיות בר וצמחי בר מקומיים. ממשלת ישראל הצטרפה לאמנה ב-1979 ומינתה את רשות הטבע והגנים (רשות שמורות הטבע דאז) ליישום האמנה, אשר מיושמת כיום באמצעות חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, ובאמצעות תקנה מ-2005 המכריזה על כל 35,000 המינים הרשומים בנספחי האמנה כערכי טבע מוגנים. מאז שמונתה מובילה רט"ג מדיניות המשלבת הן הגנה על חיות וצמחי בר מקומיים והן פיקוח על היבוא, הייצוא, האחזקה בשביה וגידול בחוות גידול של מינים בסכנת הכחדה שמוצאם ברחבי העולם, כולל אלה המוגנים על ידי אמנת CITES. פעולות אלו נעשות באמצעות מנגנון להנפקת היתרים פרטניים ליבוא ייצוא, סחר והחזקה ומעקב אחריהם ומתוך שימוש בסמכויות שניתנו לרט"ג לאכיפת החוק ובשיתוף פעולה עם אגף המכס, משטרת ישראל, ובשיתוף פעולה בינלאומי עם האינטרפול המתבטא בהעברת מידע באופן שוטף בין הגופים. 

 

מגוון הפעולות בהן נוקטת רט"ג להגנה על המינים מחמירות ביחס לכללי אמנת CITES ומהוות השראה למדינות אחרות החברות באמנה. הדבר נובעת מכך שבזמן שבמדינות רבות החוק קובע שחיות הבר שייכות לבעלי הקרקע שעליהן הן נמצאות, בארץ חיות הבר שייכות למדינה ולפיכך מוגנות על פי חוקיה, ותושבי ישראל אף אינם רשאים להחזיק או לפגוע בהן. 

 

הגנה על הארץ מפני מינים פולשים היא מטרה חשובה של רט"ג וכללי האמנה עוזרים לנו ליישם את המטרה. אמנת CITES מתייחסת רק למינים בסכנת הכחדה, אך בישראל הכלילו תחת מנגנוני ההיתרים שלה את כלל המינים המוגנים המיובאים לישראל כדרך לפקח על יבוא ויצוא של כל ערכי הטבע המוגנים ולא רק על המינים הרשומים בנספחי האמנה. באופן הזה, רט"ג מנהלת את היבוא של חיות בר ממדינות זרות על מנת למנוע חדירת מינים פולשים לישראל, וגם מסייעת לשמירת טבע בעולם על ידי מניעת סחר במינים בסכנת הכחדה האסורים לסחר על פי האמנה.  

 

עוד החמרה משמעותית היא בכך שישראל אינה מתירה יבוא של חיות בר שמקורם בבר אלא מגידול בשבי בלבד. אמנת CITES  נוסדה להגן על אוכלוסיות הבר ומתירה יבוא מהבר כל עוד קיימת הוכחה מדעית שהסחר הוא בר קיימא ואינו פוגע באוכלוסיית הבר. אך במדינות רבות אין פיקוח טוב אחר כלל זה, והן מתירות ייצוא של חיות בר שמקורם בטבע גם כאשר מצב האוכלוסייה אינה טוב. כאמור, אנו מחמירים בכך שאנו לא מתירים שום יבוא מהבר (אלא במקרים בודדים ומיוחדים מאוד), ובדרך זו אנו מבטיחים שהייבוא לישראל אינו פוגע באוכלוסיות הבר.

 

השימוש במנגנון ההיתרים של האמנה מאפשר לרט"ג לפקח על כל הייבוא והיצוא של ערכי טבע מוגנים והתוצרים שלהם. אנו אחראים על היבוא וסחר לא רק של מינים זרים של תוכים ונחשים לשוק חיות המחמד, אלא גם על המינים האקזוטיים המיועדים לתצוגה בגני חיות למטרות חינוך ואלו המיובאים לאוניברסיטאות למטרות מחקר. בנוסף אנו מפקחים על היבוא והיצוא של התוצרים של המינים המוגנים, לא רק על השנהב העשוי מחתי פילים והקוויאר שמקורו בדגי חידקנים, שהוזכרו לעיל, אלא גם על סוגים שונים ומשונים של תוצרים של חיות וצמחי בר מוגנים, כולל מזון, תרופות, תכשיטים, רהיטים, דברי אומנות, בגדים ועוד. תוצרים לדוגמה עליהם אנו מפקחים הם רצועות שעון מעור נחש, פרוות לתעשיית כובעי שטריימל, קרני אנטילופות לתעשיית שופרות, תמצית צמחי "הודיה" להרזיה, כינורות העשויים ממיני עצים נדירים ועוד רבים.  

 

כדי למנוע פגיעה במגוון הביולוגי בעולם, וכדי למנוע חדירת מינים פולשים לארץ רט"ג הכינה רשימות מינים מותרים – רשימות לבנות, או אסורים – רשימות שחורות, ביבוא, סחר והחזקה בישראל מקרב יונקים, זוחלים ועופות והיא אוסרת בכלל יבוא של דו-חיים. כיום האחריות על הסחר בצמחים, דגים וחסרי חוליות מחולקות על פי חוק בין רט"ג לבין משרד החקלאות, ולכן אין לנו סמכות מלאה על שלוש קבוצות אלה, אלא רק על חלק מהמינים שלהן.