כיצד חתולי ביצות חוצים כבישים במישור החוף

עמוד הבית > כיצד חתולי ביצות חוצים כבישים במישור החוף

סקר על חתולי ביצות במישור החוף הדרומי מלמד על מאפייני המעברים תחת הכבישים, המשמשים את החתולים לחצייתם, ומצביע על השינויים הנדרשים כדי לשפר את תנועת החתולים מצד לצד ומתוך כך לצמצם את שיעור הידרסותם

ד"ר תמי קרן-רותם | מרץ 2023 | שלח כתבה

חתול ביצות, צילום: דיויד רזק

במישור החוף הדרומי מתקיימת אוכלוסייה גדולה של חתולי ביצות (Felis chaus), בעיקר בסמוך לנחלי החוף ובשולי שדות חקלאיים, אך הכבישים באזור זה מהווים איום עליה. הם קוטעים את מרחב מחייתה, וכלי רכב כבר גבו את חייהם של חתולי ביצות רבים: בשנים 2008–2020 תועדו 55 פרטים דרוסים על הכבישים. הדריסות פוגעות פגיעה אנושה בחתולי ביצות במרחב זה, ואם המגמה תימשך אוכלוסייתם עלולה להיעלם לחלוטין בעתיד.

כבישים, ובמיוחד תשתיות אורך, קוטעים שטחים טבעיים והיום הם איום מהותי על שימור המגוון הביולוגי בעולם בכלל ובמדינות צפופות בפרט. בישראל תשתיות האורך העיקריות הן מסילות ברזל מגודרות וכבישים, הגורמים למגוון גדול של נזקים: הם רכיב משמעותי בצמצום בתי גידול ובפגיעה בבתי גידול מקומיים ונדירים; הם גורמים להפרעות בסביבתם כגון רעש, תאורה, אבק, זיהום מים ואוויר; והם מפרידים בין אוכלוסיות ובכך משפיעים לרעה על הרבייה ועל המגוון הגנטי של בעלי חיים.

דרך אחת לצמצום קיטוע של אוכלוסיות ותמותה של פרטים מדריסה היא הקמה של מעברים ייעודיים לבעלי חיים – עיליים או תחתיים – ושיפור מעברי ניקוז קיימים תחת כבישים באופן שגם הם יוכלו לשמש מעברים מתאימים לבעלי חיים.

סקר מעברי חתולי ביצות בכבישי מישור החוף הדרומי

ב-2021 נעשה במישור החוף הדרומי סקר שנועד לבחון את עבירותם של הכבישים המרכזיים לבעלי חיים, בייחוד לחתולי ביצות באזור זה, ועל סמך הנתונים שנאספו להמליץ על דרכים להפחית את הדריסות. את הסקר עשתה אלה פסטרנק ממרכז מידע על יונקים של החברה להגנת הטבע על פי הזמנה של מחוז מרכז ברשות הטבע והגנים.

הכבישים שנבחנו בסקר היו הכבישים שבהם שיעור הדריסה של חתולי ביצות גבוה – כבישים מספר 4, 35, 232 ו-334. בכל מעבר תחתי בכבישים אלו נבחנו ותועדו מאפייניו: ממדיו, נוכחות צמחייה בתוכו וגובהה, מפגעים מחוצה לו או הפוגעים בעבירותו, ועוד. המידע הועלה על מפה וליד 25 מ-75 המעברים שנבחנו הוצבו מצלמות אקולוגיות שהותקן עליהן חיישן. הן צילמו כשהחיישן זיהה תנועה וכך תיעדו חציה של בעלי חיים מצד אחד של המעבר לצידו האחר. תמונות שהתקבלו בדרך זו בהן נראו חתולי בר חוצים כבישים דרך המעברים הועלו כנתונים במודל סטטיסטי שבחן את המאפיינים של אותם המעברים.

מיני היונקים העיקריים שמשתמשים במעברים תחתיים במרחב זה הם תנים, נמיות, דרבנים וחולדות, והם נפוצים יותר ובעלי אוכלוסיות צפופות יותר בהשוואה למינים האחרים שתועדו. גם חתולי ביצות נראו משתמשים במעברים. בתצפיות עליהם במעברים תחתיים תועדו כ-35 בסבב הקיץ וכ-50 בסבב הסתיו. אומנם נצפו פחות חתולי ביצות מתנים, נמיות ודרבנים, אך נתון זה עולה בקנה אחד עם תפוצתה של אוכלוסיית חתול הביצות וצפיפותה במרחב זה. תוצאות הסקר הראו שבכבישי מישור החוף הדרומי יש מחסור חמור במעברים ייעודיים לבעלי חיים, ושבמעברים הקיימים לא נעשתה תחזוקה מספקת. תחת הכבישים יש גם מעברים לניקוז מים, אך רובם נועדו לאפשר רצף זרימה, בעיקר של נחלים, ולכן המבנה שלהם או סחף בתוכם אינו תומך במעבר של בעלי חיים דרכם.

לסיכום, בסקר הוגדרו המאפיינים של מעבר "אופטימלי" לחתולי ביצות, ונקבעו מקומות שבהם חסרים מעברים תחת הכבישים הנסקרים. כמו כן נעשתה הערכה נפרדת לכל כביש שנבדק, הוגדרו הבעיות הקשורות בו וניתנו המלצות לשיפור המעברים לאורכו.

חתול ביצות בצפון הארץ עם טרף בפה, צילום: אלון רייכמן

מצב אוכלוסיות חתול ביצות

אוכלוסיות חתול ביצות בישראל התמעטו במחצית הראשונה של המאה ה-20 בעיקר בעטיו של ייבוש ביצות וגופי מים ופגיעה בבתי גידול לחים. בעשורים הקודמים התאוששו אוכלוסיותיו באזורים מסוימים בארץ בעקבות פיתוח בריכות דגים, שעליהן האוכלוסיות מתבססות, ואף על פי כן נשקפת סכנה לחתול ביצות מכמה סיבות: בתי גידול מקוטעים על ידי בינוי ופיתוח תשתיות כגון כבישים, מסילות רכבת וגידור; פגיעה מתמשכת בבתי גידול לחים כתוצאה מייבוש, מהטיית מים, מזיהום וכיוצא באלה; ובעתיד צפויה אוכלוסייתו להיפגע בעקבות המגמה הרווחת היום לייבש בריכות דגים. מתוך כך סטטוס הסיכון של חתול ביצות בישראל היום מוגדר VU (עתידו בסכנה).

הנצפים ביותר


	הכירו את צמחי הבר החדשים לישראל בשנה החולפת התווספו חמישה מיני צמחים חדשים לפלורה של ישראל והם מצטרפים לעשרות אחרים שנמצאו בשנים האחרונות ינואר 2024
	מצב הנשרים ספירת הנשרים באביב האחרון מאששת את מגמת ההתייצבות של האוכלוסייה אם כי היום גודלה הוא כמחצית מבעשור הקודם ואירועי הרעלה עדיין חוזרים ונשנים מאי 2024
	מי אתה עגולשון שחור-גחון יותר מעשור עבר מאז התגלית המרעישה של מציאתו מחדש של המין הנכחד עגולשון שחור-גחון ואנו עדיין יודעים רק מעט על הביולוגיה של המין ובית גידולו. תוצאות הניטור והמחקר מכווינים את תוכנית הממשק לשמירה על המין יולי 2023

פלישה של סרטני נהרות בישראל

סיכום ספירה שנתית של קורמורן גדול

הישג עולמי לגרעין הרבייה של רחמים

כתבות

מחקר וממשק