בימינו מי הימים והאוקיינוסים מלאים פסולת ממקור אנושי – פסולת שהושלכה לים ישירות או הושארה בחוף ונסחפה לים. מחקרים מראים ש-60 עד 80 אחוזים ממנה מורכבים מפלסטיק, והיא נמצאת בכל שכבות המים: צפה על פניהם, מרחפת בעמודת המים, ומוטלת על קרקעית הים אחרי ששקעה. הפסולת בים משפיעה על הסביבה הימית בדרכים רבות ופגיעתה כה קשה, עד שנעשתה עם הזמן מקור לדאגה עולמית.

הים התיכון הוא אגן סגור, לכן מצב הפסולת בו גרוע במיוחד. צבי ים נתקלים בפסולת בים התיכון בכל אזורי המחיה שלהם, ואכילתה או הסתבכות בה, בעיקר בציוד דיג או בשקי פוליפרופילן גדולים, פוגעת בהם ואף מעמידה אותם בסכנת חיים. חלקם ניצל בזכות טיפול רפואי במרכז הארצי להצלת צבי ים של רשות הטבע והגנים, אם כי נגרמה להם נכות בעקבות פגיעות בגפיים או פגיעות אחרות. רבים מתו.

דוח חדש מציג בפעם הראשונה את השפעת פסולת הפלסטיק על צבי ים בישראל. הדוח הוא ניתוח של מידע שנאסף והצטבר במרכז הארצי להצלת צבי ים בשנים 1999–2021 ומתבסס על 1,473 צבים שהגיעו אליו בתקופה זו אחרי שנפגעו מפסולת ונאספו בים ובחופים בתחום ישראל. הדוח מציג גם ניטור של פסולת שהצבים אכלו ונמצאה בקיבותיהם. הניטור נעשה בשיתוף החברה לחקר ימים ואגמים ונמשך שנה אחת. 

דוח: השפעת הפסולת הימית על צבי הים בישראל 

ב-2021 חיפשו במרכז הארצי להצלת צבי ים ובמכון לחקר ימים ואגמים עקבות של פסולת במערכת העיכול של כמה עשרות צבי ים ירוקים וצבי ים חומים. החוקרים בדקו את הוושט, הקיבה והמעיים, ואת פסולת הפלסטיק שנמצאה בהם הם חילקו לפי גודל וסיווגו למיקרו פלסטיק ולמאקרו פלסטיק. פסולת פלסטיק נמצאה במערכת העיכול של כל הפרטים, אך ריכוזה בצבים הצעירים היה גבוה בהרבה מריכוזה בצבים הבוגרים, ככל הנראה בגלל אזורי מחיה שונים. 

כאמור, פלסטיק הוא הרכיב העיקרי בפסולת שנמצאת בים, ואל הפסולת שכבר הצטברה בו נוספת כל העת פסולת חדשה. פרטי הפסולת הנפוצים ביותר במערכת העיכול של הצבים היו חלקי שקיות ואריזות, ואחריהם חתיכות פלסטיק וסיבי פלסטיק; כדורי פלסטיק מתעשיית הפלסטיק, הקוסמטיקה וחומרי הניקוי; וכמו כן זפת. גם חוטי דיג נמצאו בקיבות של צבים. שיעור ייצוגם של חוטי הדיג בסך הפסולת היה גבוה באופן ניכר ביחס לתפוצתם בפסולת צפה או שקופה שנוטרה באזורנו, וייתכן שהסיבה היא שיש חפיפה גדולה בין אזורי המחיה של הצבים לאזורי דיג.