עמוד הבית > הכוונת מבקרים בשמורות ימיות להקטנת הפגיעה בשונית
הכוונת מבקרים בשמורות ימיות להקטנת הפגיעה בשונית

בסגרים שכפה עלינו הנגיף קורונה נפקד מקומם של משנרקלים וצוללים בשוניות האלמוגים בשמורות הימיות במפרץ אילת. מחקר הראה שבהיעדרם השוניות עשירות יותר במיני דגים, והממצאים מבססים את החשיבות של ניהול תנועת המבקרים ותחימתם באזורים מוגדרים 

מבקרים בשונית האלמוגים במפרץ אילת, צילום: אסף זבולוני

שונית האלמוגים במפרץ אילת היא מוקד משיכה לשחיינים, צוללים ומשנרקלים. כדי לצמצם את הפגיעה בשונית סומנו בחבלים בתוך שמורות הטבע הימיות מסלולי כניסה מהחוף לים. תוואי מסומן מבטיח שהמבקרים ייכנסו לים בבטחה ולא יפגעו באזורי השונית הרדודים.    
בשנת 2020, בגל הראשון של מגפת הקורונה, התמעט מספר המבקרים בשמורות הטבע עד מאוד בעטיים של סגרים עוקבים וירידה בהיקף התיירות. במצב זה נעדרו מבקרים מסביבת השונית כליל במשך כמה שבועות, והזמן נוצל לחקר ההשפעות של נוכחות מבקרים על הדגים בטווח קצר וארוך. החוקרים סקרו את חברת הדגים בכמה מקומות בשונית לאורך המפרץ בתקופות הסגרים, והשוו אותה לנתוני ניטור עוקב שנעשה עם שובם של המבקרים לשמורה בתום תקופות הסגרים. בראש המחקר עמד ד"ר ויקטור קינה מהמכון לחקר המדבר של אוניברסיטת בן גוריון בנגב, בשיתוף ד"ר אסף זבולוני, אקולוג מפרץ אילת ברשות הטבע והגנים, ד"ר אורי רול מהמכון לחקר המדבר של אוניברסיטת בן גוריון בנגב, וד"ר יהונתן בלמקר מביה"ס לזואולוגיה באוניברסיטת תל אביב.
 
 
הסקרים נעשו באמצעות צילום וידאו בתשעה אתרים. בכל אתר נבדקו שלושה בתי גידול שונים זה מזה בעומס המבקרים ובמאפייניהם, ואלו הם: אזור רדוד ובו כניסות לכיוון השונית המתאפיין בפעילות רבה של שחיינים, משנרקלים וצוללים, הנכנסים דרכו לאזור השונית ושבים אליו; אזור רדוד, סמוך לכניסות לכיוון השונית, שבו אפשר לנוע מעל לשונית מבלי לעמוד עליה והוא מתאפיין במיעוט מבקרים; ואזור עמוק של בלטי אלמוגים בן מבקרים צוללים בלבד. 

השונית מושכת מבקרים כל השנה, צילום: אסף זבולוני

בתקופה שבה לא היו מבקרים בשמורה נצפתה עלייה במגוון מיני הדגים יחסית לתקופה שלאחר הסגרים, שבה חזרו המבקרים לפקוד אותה. העלייה נצפתה במסלולי הכניסה המסומנים, שבהם לחץ המבקרים הוא הגדול ביותר בשלושת בתי הגידול שנבדקו, והיא מלמדת שנוכחות מבקרים אינה גורמת לדגים לשנות את בית הגידול אלא רק את התנהגותם, ולטווח קצר. כשיש מבקרים הם מתרחקים ממנו וכשאין מבקרים הם חוזרים אליו. ממצא זה מבסס את החשיבות של ניהול תנועת המבקרים באזור השונית ושל הסטת פעילותם לאזורים תחומים במטרה לצמצם את כלל נוכחותם בשונית. 

הנצפים ביותר
הכירו את צמחי הבר החדשים לישראל
בשנה החולפת התווספו חמישה מיני צמחים חדשים לפלורה של ישראל והם מצטרפים לעשרות אחרים שנמצאו בשנים האחרונות
ינואר 2024
מצב הנשרים
ספירת הנשרים באביב האחרון מאששת את מגמת ההתייצבות של האוכלוסייה אם כי היום גודלה הוא כמחצית מבעשור הקודם ואירועי הרעלה עדיין חוזרים ונשנים
מאי 2024
מי אתה עגולשון שחור-גחון
יותר מעשור עבר מאז התגלית המרעישה של מציאתו מחדש של המין הנכחד עגולשון שחור-גחון ואנו עדיין יודעים רק מעט על הביולוגיה של המין ובית גידולו. תוצאות הניטור והמחקר מכווינים את תוכנית הממשק לשמירה על המין
יולי 2023

מי אתה עגולשון שחור-גחון

תמונת מצב על ברווז משויש בישראל: מין בסיכון עולמי

13 מינים של דגי מים מתוקים הוכרזו מינים מוגנים