אגן ההיקוות של הכינרת הוא העשיר ביותר במעיינות בישראל: 302 מעיינות נובעים בשטח המשתרע על שטחי הירדן העליון, עמק החולה, הגליל העליון המזרחי והגליל התחתון המזרחי. בסקר, שנעשה בשנת 2020, נסקרו 251 מעיינות במרחב אגן ההיקוות בפרמטרים הבאים: הידרולוגיה, הידרו-ביולוגיה, בוטניקה, סביבה ונוף. המעיינות באגן ההיקוות של הכינרת מקיימים בתי גידול ייחודיים ומגוונים. הם יוצרים רצף אקולוגי בסביבה המורכבת ממערכות טבעיות, חקלאיות וכפריות, וגם מהווים מוקדי משיכה לפעילות פנאי ונופש לציבור.

סקר מעיינות באגן הכינרת 2021 

מממצאי הסקר עולה כי מרבית בתי הגידול הלחים הם מערכות אקולוגיות ייחודיות, אך הן הופרו. המערכות האקולוגיות שבהם נפגעו ושטחם הצטמצם בעטיים של צורכי חקלאות ותיירות. עקב הרס המעיינות והתייבשותם מבצעת רשות הטבע והגנים פעולות נרחבות לשיקום המעיינות ובתי הגידול הלחים ולשחרור מי המעיינות האחוזים חזרה לזרימה טבעית. 

כדי לקדם תוכניות לשימור המגוון הביולוגי הייחודי של הצומח במעיינות ולאפשר את יישומן מומלץ לנקוט צעדים אלו: לטפל במינים פולשים ולהרחיקם מבית הגידול הלח, לשמר מינים נדירים ומינים בסכנת הכחדה, לווסת את השתלטות המינים פטל קדוש וקנה מצוי, ולהשיב מינים לבית הגידול לשימור והפצה. 

הרעייה בסמוך לבתי גידול לחים היא נושא שנדון בסקר בדיון מיוחד. נוכחות בקר במעיינות היא תופעה שכיחה, בייחוד באזור הסקר, שבו מרוכזת מרב פעילות הבקר בישראל. אזור המעיין שופע צמחייה בדרך כלל, המספקת לבקר מזון וצל, והמעיין עצמו הוא גם מקור שתייה ואתר רביצה. אלא שבקר בסביבת המעיינות גורם לרמיסה, להרחפת המצע במים ולזיהומם בהפרשות. הוא פוגע הן בצומח והן במאכלסי המים ומשפיע על המעיין עצמו ועל מורד זרימת המים. על כן עושי הסקר ממליצים להגביל את הרעייה באזור המעיינות ומדגישים את הצורך בתוכנית מוסדרת להרחקת מרעי הבקר משהייה בשטחי המעיינות. עוד הם ממליצים לשמר את מפגש המים עם התשתית הטבעית של המעיין ולפתוח ערוצי זרימה, בעיקר במעיינות שנעשה בהם פיתוח ומימיהם נאגרים בבריכות בטון. 

 הידרולוגיה: ב-185מעיינות נמצאו מים ואילו 117 מעיינות נמצאו יבשים, או שלא נדגמו. רוב המעיינות נמצאים בשטחים פתוחים טבעיים או חקלאיים. המזהמים הנפוצים במעיינות הם רעיית בקר, תשתיות שפכים, פעילות חקלאית ונוכחות מבקרים. שהיית העדרים סמוך למקורות מים ורביצתם בנחלים עלולות לזהם את המים, וכדי לצמצם את נזקי הרעייה רשות הטבע והגנים מפזרת שקתות להרחקת הבקר ממקורות המים הטבעיים.

הידרו-ביולוגיה: בבדיקה של חברת חסרי החוליות האקווטיים נמצא עושר גבוה במיוחד בהשוואה לסקרי מעיינות דומים באזורים אחרים בארץ. אף על פי כן מעיינות רבים סובלים מהפרעות המשפיעות על איכות בית הגידול כגון פעילות חקלאית, פיתוח עירוני, שימושי נופש ופנאי ומעיינות שהמבנה הפיזי שלהם השתנה ללא הכר עקב תפיסת המים לצורכי שתייה. 

בוטניקה: בין המינים הרב-שנתיים עולה כי הפטל הקדוש הוא הצמח השליט – נוכחותו נמצאה ב-46% מהמעיינות. המינים הנפוצים אחרי הפטל הם פיקוס התאנה וגרגר הנחלים. עושר המינים במעיינות נע בין מין אחד ל-38 מינים. ב-46 מעיינות לא נצפו מינים שלהם זיקה לבית גידול לח. 

בסקר נצפו 12 מינים המדורגים בסכנת הכחדה, 10 מינים על סף איום ו-13 מינים נדירים ונדירים למדיי. 24 מהמינים מוגנים בחוק. מן המינים לא זוהו מינים אנדמיים לישראל. המין השכיח ביותר מן המינים בסכנת הכחדה הוא לוענית גדולת עלים. עוד תועדו בסקר 38 מינים זרים ופולשים שמאיימים להשתלט על בית הגידול של המעיין. ב-76 מ-126 מעיינות שנסקרו מבחינה בוטנית זוהה מין פולש אחד לפחות.

עוד סקרי מעיינות

סקר מעיינות עמק המעיינות וצפון בקעת הירדן 2020