את שטח הספירה מאפיינים גבעות מכוסות בתות ספר, יישובים, שטחים מעובדים ורעיית צאן, ובתחומו שלוש שמורות טבע: הסרטבה, ראס חרובה ואום זוקא. עד כה לא היה מידע על גודל אוכלוסיית הצבאים בשטח הספירה, אולם ידוע שהוא נתון לציד צבאים בלתי חוקי בנשק חם ולהטמנת מלכודות רגל בהיקף נרחב, ועל כן נודעת חשיבות רבה לתחילתה של הערכה רב-שנתית של אוכלוסיית הצבאים בו.

 

בעבר הייתה תפוצתו של צבי ישראלי נרחבת בתחומי ישראל ושכנותיה, אולם הוא נכחד מרוב שטחי תחום תפוצתו. רק בישראל נותרה אוכלוסייה בצפון ובמרכז, וכך נעשה המין אנדמי לישראל. עם זאת גם כאן הצטמצמו מאוד אוכלוסיותיו בעשורים האחרונים, מכמה סיבות: הרס בתי גידול טבעיים, קיטוע שטחים פתוחים, ציד לא חוקי, והתרבות יתר של טורפים טבעיים (תנים וכלבים) בגלל מזון זמין שמשאיר האדם, והיום צבי ישראלי נתון בסכנת הכחדה עולמית.

 

הספירה במזרח השומרון נעשתה בעת ובעונה אחת בחמישה צירי נסיעה ונקודות תצפית. בספירה נבדקה הימצאותם של פרטים בבתי גידול שונים – בשטחים טבעיים לעומת שטחים מעובדים – וכן נבדקה תלות במרחק מיישובים. רוב הצבאים נמצאו בשטחים טבעיים, בעיקר בשטחי בתה, ושיעור ניכר מהם נצפה בשמורת טבע אום זוקא. אף על פי כן מספר הפרטים שנצפו היה נמוך לגבי הצפוי בבית גידול זה, ובמקטעי ספירה נרחבים לא נראו כלל צבאים. נתון זה עשוי ללמד על לחץ יתר על האוכלוסייה במקומות מסוימים, ומכאן שנתוני מספר הצבאים יהוו סמן למצב האוכלוסייה ויספקו כלים לממשק.