דוח חדש מראה שאוכלוסיית היעלים בחבל המדברי גדלה והתייצבה בשני הדורות האחרונים אך איומים רבים עדיין מסכנים אותה
יעלים זכרים בשדה בוקר, צילום: עזרא חדד
גדיי יעלים בשמורת טבע עין גדי, צילום: דורון ניסים
צפון מדבר יהודה – באופן כללי מגמת העלייה בגודל אוכלוסיית היעל הנובי בחבל המדברי החלה ב-2016, ומקושרת בעיקר לפרטים שנספרו בצפון מדבר יהודה. הסיבה לגדילה במספרם באזור זה אינה ידועה. אוכלוסייה זו תלויה במידה רבה בקיומם של שקתות מלאכותיות המתופעלות על ידי עובדי רט"ג.
עין גדי – בעין גדי היו תנודות בגודל האוכלוסייה בשנות הספירה. כיום היא יציבה, אולם בשנתיים האחרונות היחס בין צעירים לנקבות נמוך, ועניין זה מחייב מעקב.
יעל במטמנה בערבה הדרומית, צילום: עמרי יוסף עומסי
היעל הנובי הוא "מין דגל" לשמירת הטבע בישראל. מיום הקמתה של רשות שמורות הטבע הוא נבחר לסמלה, ובימינו הוא סמלה של רשות הטבע והגנים. אולם האוכלוסייה העולמית של היעל הנובי הולכת ומתמעטת. היום היא נאמדת באלפים ספורים ולפיכך היעל מוגדר בסיכון עולמי ואזורי (VU, כלומר עתידו בסכנה). אוכלוסייתו בישראל היא הגדולה והמוגנת ביותר בעולם משום שהמין מוגן בה על פי חוק, וכ-80% משטחי מחייתו הטבעיים בחבל המדברי שלה הם שמורות טבע מוכרזות או שמורות בהליכי הכרזה. אוכלוסיית היעלים בישראל מרוכזת בשני אזורים עיקריים: במדבר יהודה לאורך מצוק ההעתקים מצפון ים המלח עד האזור שמדרום לנחל אשלים; ובהר הנגב בין מצוק הצינים למכתש רמון.
יעל מסתכן בחציית כביש ים המלח בצפון מדבר יהודה, צילום: דורון ניסים
הכירו את צמחי הבר החדשים לישראל
בשנה החולפת התווספו חמישה מיני צמחים חדשים לפלורה של ישראל והם מצטרפים לעשרות אחרים שנמצאו בשנים האחרונות
ינואר 2024
|
|
מצב הנשרים
ספירת הנשרים באביב האחרון מאששת את מגמת ההתייצבות של האוכלוסייה אם כי היום גודלה הוא כמחצית מבעשור הקודם ואירועי הרעלה עדיין חוזרים ונשנים
מאי 2024
|
|
מי אתה עגולשון שחור-גחון
יותר מעשור עבר מאז התגלית המרעישה של מציאתו מחדש של המין הנכחד עגולשון שחור-גחון ואנו עדיין יודעים רק מעט על הביולוגיה של המין ובית גידולו. תוצאות הניטור והמחקר מכווינים את תוכנית הממשק לשמירה על המין
יולי 2023
|
ספירת צבי שיטים בערבה
ספירת צבי נגב ב-2022
זוחלים לרשימה האדומה