צפון מדבר יהודה – באופן כללי מגמת העלייה בגודל אוכלוסיית היעל הנובי בחבל המדברי החלה ב-2016, ומקושרת בעיקר לפרטים שנספרו בצפון מדבר יהודה. הסיבה לגדילה במספרם באזור זה אינה ידועה. אוכלוסייה זו תלויה במידה רבה בקיומם של שקתות מלאכותיות המתופעלות על ידי עובדי רט"ג.

עין גדי – בעין גדי היו תנודות בגודל האוכלוסייה בשנות הספירה. כיום היא יציבה, אולם בשנתיים האחרונות היחס בין צעירים לנקבות נמוך, ועניין זה מחייב מעקב.

היעל הנובי הוא "מין דגל" לשמירת הטבע בישראל. מיום הקמתה של רשות שמורות הטבע הוא נבחר לסמלה, ובימינו הוא סמלה של רשות הטבע והגנים. אולם האוכלוסייה העולמית של היעל הנובי הולכת ומתמעטת. היום היא נאמדת באלפים ספורים ולפיכך היעל מוגדר בסיכון עולמי ואזורי (VU, כלומר עתידו בסכנה). אוכלוסייתו בישראל היא הגדולה והמוגנת ביותר בעולם משום שהמין מוגן בה על פי חוק, וכ-80% משטחי מחייתו הטבעיים בחבל המדברי שלה הם שמורות טבע מוכרזות או שמורות בהליכי הכרזה. אוכלוסיית היעלים בישראל מרוכזת בשני אזורים עיקריים: במדבר יהודה לאורך מצוק ההעתקים מצפון ים המלח עד האזור שמדרום לנחל אשלים; ובהר הנגב בין מצוק הצינים למכתש רמון.