בניטור יחמורים בצפון הארץ ב-2023 תועד מספר נמוך של צעירים אך האוכלוסיות שומרות על יציבות
יחמור פרסי זכר, צילום: דורון ניסים
יותר משני עשורים עברו מאז תחילת השבת היחמורים לטבע בצפון הארץ. מעקב רב-שנתי המתבסס על ניטור של יחמורים בגליל ובכרמל, בעזרת סקר גללים ומצלמות, מלמד על התבססות והתפשטות האוכלוסיות המושבות לטבע באזורי ההשבה.
יחמור נקבה בפארק הכרמל, צילום: רן פרץ
היחמור הפרסי (Dama mesopotamica) מוזכר בארץ ישראל לראשונה כבר בתורה (דברים י"ד, 4) ומאוחר יותר מתועד על ידי נוסעים במאות השמונה עשרה והתשע עשרה בחורשים באזור הר תבור והגליל התחתון. הם נכחדו מישראל ככל הנראה בסוף המאה ה-19 או בתחילת המאה ה-20 ומאז ידועה בעולם אוכלוסייה יחידה שלהם, באירן. מספר פרטים מאזור זה, שהובאו לישראל לפני כמה עשורים, מיסדו את גרעין הרבייה של היחמורים המשמש עד היום להשבת פרטים לטבע בישראל.
הכירו את צמחי הבר החדשים לישראל
בשנה החולפת התווספו חמישה מיני צמחים חדשים לפלורה של ישראל והם מצטרפים לעשרות אחרים שנמצאו בשנים האחרונות
ינואר 2024
|
|
מצב הנשרים
ספירת הנשרים באביב האחרון מאששת את מגמת ההתייצבות של האוכלוסייה אם כי היום גודלה הוא כמחצית מבעשור הקודם ואירועי הרעלה עדיין חוזרים ונשנים
מאי 2024
|
|
מי אתה עגולשון שחור-גחון
יותר מעשור עבר מאז התגלית המרעישה של מציאתו מחדש של המין הנכחד עגולשון שחור-גחון ואנו עדיין יודעים רק מעט על הביולוגיה של המין ובית גידולו. תוצאות הניטור והמחקר מכווינים את תוכנית הממשק לשמירה על המין
יולי 2023
|
ממשק פרא אסיאתי בהר הנגב
השפעת פסולת פלסטיק בים על צבי ים
מי אתה עגולשון שחור-גחון