עמוד הבית > התכנית לניטור מחלות בחיות בר בישראל
התכנית לניטור מחלות בחיות בר בישראל

בתוכנית לניטור גורמי מחלה בחיות בר נדגמו בשנים 2022-2021 אלפי חיות בר מבין העופות, יונקים טורפים, חזירי בר ומעלי גרה לגילוי פתוגנים הגורמים למחלות זואונוטיות המועברות בין בני אדם לבעלי חיים 

ד"ר רוני קינג | יולי 2023 | שלח כתבה

תנים זהובים, צילום: אייל ברטוב

בעשרות השנים האחרונות  הייתה עלייה חדה בשיעור המחלות המגיחות (emerging diseases) בעולם. מחקרים מלמדים שהמקור של אחוז גבוה ממחלות מגיחות בבני אדם (60%) הוא בעלי חיים (קרי מחלות זואונוטיות), וכ-75% ממחלות אלו הגיעו מחיות בר, לדוגמה סארס, שפעת עופות וכנראה גם קורונה.
 
הגורמים למעבר מבעלי חיים לבני אדם הם ריבוי תהליכים רחבי היקף: עלייה מעריכית בגודל אוכלוסיות האדם וחיות המשק, ניצול והרס בתי גידול של חיות הבר והשקת יתר לשטחי המחיה שלהן לשימוש האדם ומקנהו, שינויי אקלים גלובליים ועלייה בהיקף הניוד של בעלי חיים ומוצריהם ממקום למקום. 
 
בכנס של ארגון שמירת הטבע Wildlife Conservation Society בשנת 2004 נידון הקשר הבלתי נפרד בין בריאות האדם, בריאות חיות המשק, בריאות חיות הבר ובריאות הסביבה, ובדיון עלתה גישה חדשה להתמודדות עם המצב: עולם אחד-רפואה אחת-בריאות אחת (One Health). גישה זו התקבלה על ידי כלל הגופים הבינלאומיים הפעילים בתחום, בהם ארגון הבריאות העולמי WHO, הארגון העולמי לבריאות בעלי חיים OIE, ארגון המזון והחקלאות של האו"ם FAO, הבנק העולמי וארגון הגג של העוסקים בבריאות חיות הבר Wildlife Disease Association.
מאגר דגימות מחיות בר

בישראל פועלת התוכנית לניטור גורמי מחלה בחיות בר מסוף שנת 2014,  והיא פרי שיתוף פעולה בין רשות הטבע והגנים ומשרדי החקלאות, הגנת הסביבה, והבריאות. כחלק מהתוכנית פותח מסד נתונים ובו מידע מפורט על הפתוגנים המצויים באוכלוסיות חיות הבר בארץ וקישורם למאגר המידע של רשות הטבע והגנים, המכיל את פרטי בעל החיים שממנו נלקחה הדגימה. מסד נתונים זה יאפשר תכנון מוקדם ונקיטת פעולות מושכלות להשגת היעד – בריאות אחת בישראל. 

 

ב-2021 נדגמו 3,064 חיות בר מ-152 מינים שונים וב-2022 נדגמו 2,757 חיות בר מ-164 מינים שונים. זו עלייה משמעותית בהיקף הדיגום יחסית לשנים הקודמות והיא פרי שיתוף פעולה של בית החולים לחיות בר, פקחי רשות הטבע והגנים, רופאים ווטרינריים רשותיים וחוקרים. 

 

גורמי מחלה עיקריים שנבדקה חשיפה להם במעלי גרה וחזירי בר הם נגיף הפה והטלפיים (FMD), דבר הצאן (PPR), חיידק ה-Q-fever והעכברת (לפטוספירה); בעופות בר נגיפי שפעת העופות, סלמונלה, מחלת הניוקאסל וקדחת הנילוס המערבי (WNV); בכלביי בר נגיף הכלבת, הכלבלבת, חיידק הלפטוספירה וטפילים פנימיים.
 
 
הישג בולט של התוכנית לניטור גורמי מחלה בחיות בר הוא הקמת בנק דגימות בו נשמרים בהקפאה כ-12,000 דגימות דם וכן דגימות צואה ורקמות, והוא מאפשר גם לבצע בדיקות ולהתחקות אחר חשיפת עבר לגורמי מחלה. ב-2021-2022 נאספו לבנק הדגימות 1,838 דגימות.
 
לניטור גורמי מחלה באוכלוסיות חיות הבר יש תפקיד חשוב בהתמודדות עם העלייה בשיעור המחלות המגיחות, בין שחיות הבר משמשות מאגר למחלות בין שהן נפגעות ומשמשות זקיפים ((Sentinels, שכן הופעת המחלה בזקיפים מאפשרת לזהות שהיא פשתה כאן ומאפשרת גם לעמוד על מגמות של קיומה באזור. איתור מוקדם עשוי לצמצם את נזקי המחלה ולעלות את הסיכוי לעצור התפרצות בשלב שבו עדיין ניתן הדבר.  
 
מחקר שנעשה בחסות הבנק העולמי מראה באופן מובהק גם את ערכו של החיסכון הכלכלי שבהקדמת עצירת התפרצות של מחלה מגיחה בעלת יכולת זואונוטית או של מחלות הפוגעות בחיות משק, למשל פה וטלפיים ודבר החזירים האפריקאי. חלקם של חזירי הבר ניכר במעגל המחלה של הדבר, המתפשטת באירופה, וניטור קפדני שלהם מסייע לאבחן את המחלה מוקדם ולנקוט פעולות לצמצום נזקי הענק שהיא גורמת. באופן דומה נעשה ניטור רחב היקף של חשיפת עופות מים לנגיף שפעת העופות.  
הנצפים ביותר
הכירו את צמחי הבר החדשים לישראל
בשנה החולפת התווספו חמישה מיני צמחים חדשים לפלורה של ישראל והם מצטרפים לעשרות אחרים שנמצאו בשנים האחרונות
ינואר 2024
מצב הנשרים
ספירת הנשרים באביב האחרון מאששת את מגמת ההתייצבות של האוכלוסייה אם כי היום גודלה הוא כמחצית מבעשור הקודם ואירועי הרעלה עדיין חוזרים ונשנים
מאי 2024
מי אתה עגולשון שחור-גחון
יותר מעשור עבר מאז התגלית המרעישה של מציאתו מחדש של המין הנכחד עגולשון שחור-גחון ואנו עדיין יודעים רק מעט על הביולוגיה של המין ובית גידולו. תוצאות הניטור והמחקר מכווינים את תוכנית הממשק לשמירה על המין
יולי 2023

השפעת פסולת פלסטיק בים על צבי ים

כיצד חתולי ביצות חוצים כבישים במישור החוף

הצמח בוצין בירותי מצא מקלט

כל הזכויות שמורות רשות הטבע והגנים ©