עמוד הבית > השליו הנודד בסכנה חמורה
השליו הנודד בסכנה חמורה

מחקר מקיף שנערך לראשונה על השליו הנודד בישראל להערכת גודל האוכלוסייה ותפוצתה מאשש את הקביעה שהאוכלוסייה המקננת בסכנת הכחדה חמורה. תוצאותיו יסייעו בגיבוש מתווה ממשק לשמירה על המין 

שליו נודד, צילום: אייל ברטוב

 בישראל יש שתי אוכלוסיות נפרדות של השליו הנודד (Coturnix coturnix), אוכלוסייה מקומית מקננת ואוכלוסייה אירו-אסייתית החולפת כאן בנדידה בדרכה לאפריקה. בעשורים האחרונים אוכלוסיותיו של השליו הצטמצמו מאוד באירופה בגלל צייד נרחב של פרטים בעת הנדידה והרס בתי גידולם הטבעיים. משום כך כמות הפרטים הנודדים דרך ישראל נמוכה מאשר בעבר. גם האוכלוסייה המקננת בישראל הצטמצמה מאוד. בשל כך, בעדכון שנעשה בשנים האחרונות ב"ספר האדום" של העופות המקננים בישראל, הוחמר משמעותית הסטטוס של המין והוא כיום מסווג כמקנן נדיר מאוד ובסכנת הכחדה חמורה. 

 

ב-2019-2018 קידמה רשות הטבע והגנים מחקר מקיף אודות השלווים בישראל לשם הערכת גודל וצפיפות האוכלוסייה המקננת ותפוצתה בארץ. המחקר בוצע בפועל על ידי אוניברסיטת תל אביב ומכון דש"א. מאמץ מיוחד נעשה במחקר למציאת הגורמים לירידה הגדולה בגודל אוכלוסייה זו שיסייעו בגיבוש מתווה ממשק לשמירה על המין. תוצאות המחקר הצביעו על כך שבתי הגידול הטבעיים של השלווים הצטמצמו בארץ באופן משמעותי. אף על פי כן עדיין קיימת בארץ אוכלוסייה מקננת אולם ככל הידוע היא קטנה למדיי. באזורים מתאימים לקינון קיים לחץ טריפה חזק מצד טורפים, חלקם מינים מתפרצים, אשר עשויים לטרוף ביצים בקינים. ממצאים אלה חיזקו את הקביעה שהאוכלוסייה המקננת של השליו הנודד בסכנה חמורה. 

 

המחקר על אוכלוסיית השליו הנודד בישראל

 

עוד עולה מתוצאות המחקר כי שיטה הנהוגה בארץ של ציד שלווים נודדים באמצעות "מכונות שמע", המשמיעות בשטח פתוח קולות של שלווים במצוקה ומושכות בכך שלווים, עלולה למשוך לעבר הציידים יחד עם פרטים נודדים גם פרטים מהאוכלוסייה המקומית המקננת הנמצאת בסכנה. שיטה זו עלולה למשוך לשטח אף טורפים פוטנציאליים. 
  
נוכח המידע שנאסף במחקר והיות האוכלוסייה המקננת של השליו הנודד מוגדרת בסכנת הכחדה חמורה בישראל, חל איסור ציד שלהם בהוראת שעה לתקופה של שנה. במקביל מקודמת הוצאת מין זה מרשימת מיני חיות הבר המותרים בציד.
הנצפים ביותר
הכירו את צמחי הבר החדשים לישראל
בשנה החולפת התווספו חמישה מיני צמחים חדשים לפלורה של ישראל והם מצטרפים לעשרות אחרים שנמצאו בשנים האחרונות
ינואר 2024
מצב הנשרים
ספירת הנשרים באביב האחרון מאששת את מגמת ההתייצבות של האוכלוסייה אם כי היום גודלה הוא כמחצית מבעשור הקודם ואירועי הרעלה עדיין חוזרים ונשנים
מאי 2024
מי אתה עגולשון שחור-גחון
יותר מעשור עבר מאז התגלית המרעישה של מציאתו מחדש של המין הנכחד עגולשון שחור-גחון ואנו עדיין יודעים רק מעט על הביולוגיה של המין ובית גידולו. תוצאות הניטור והמחקר מכווינים את תוכנית הממשק לשמירה על המין
יולי 2023

השפעת פסולת פלסטיק בים על צבי ים

אוכלוסיית היעלים בבקעת צין

מחקר ראשון מסוגו בדק את השפעתה של שריפה על החורש