אנפיות במושבות פעילות בתוך יישובים מהוות מטרד לאדם משום שהן מלכלכות את סביבתן וגורמות למפגעי ריח ורעש. נוכחותן מזיקה גם לטבע הסמוך להן, כפי שמצא ד"ר רועי טלבי. במחקר שעשה טלבי בשנים האחרונות מטעם אוניברסיטת חיפה בהנחיית פרופ’ עידו יצחקי הוא גילה שכ-20% מהמינים הנטרפים שההורים מביאים לגוזליהם בקן הם מיני זוחלים, וששיעור הזוחלים באזורים סמוכים למושבות נמוך בהשוואה לאזורים דומים שאין בקרבתם מושבות קינון של אנפיות בקר. על סמך נתונים אלו ההערכה היא שהלחץ של אנפיות הבקר על הזוחלים בגין טריפתם בסביבת מושבות הקינון שלהן הוא משמעותי. 
 

בקיץ 2022 עשתה רט"ג סקר קינון באזור הצפון לאיתור מושבות קינון של אנפיות הבקר והיקף הקינון בהן. בסקר תועדו 18 מושבות בצפון: בחלקן היו עשרות זוגות מקננים ובחלקן יותר מ-400 זוגות. סך כל הזוגות המקננים היה כ-3,400 וההנחה היא שבסקר תועדו רוב אתרי הקינון בתחום מחוז צפון. מספר זה גדול בהרבה ממספרם בסקר שעשתה הרשות בצפון ישראל ב-1975. 
 

בעונת הקינון טווח חיפוש המזון של האנפיות מצומצם בשל צורך להאכיל גוזלים. מעריכים שהן אינן מתרחקות יותר מ-10 קילומטרים ממושבת הקינון לשיחור מזון, ומכאן שהן מבססות מושבות קינון בקרבת מקורות של מזון זמין. חשיבותו של מקור מזון גדול ויציב לאורך זמן מובנת, וזהו גורם בעל משקל רב בקביעת מקום מושבת קינון. לראיה, גם אנפיות במושבות קינון שהוטרדו בכוונה כדי למגרן מעתיקות את המושבה מדי שנה לאתר קינון חדש שאף הוא קרוב דיו למקור מזון. דוגמה לכך היא מושבת קינון רבת שנים בגליל העליון, שבעשור האחרון החליפה שישה מיקומים – מחציתם במרחק פחות מקילומטר בקו אווירי ממשחטת העופות "עוף הגליל". 
 

אם כן, סקר הקינון של 2022 מלמד על חשיבותם של אתרי פסולת, בהיותם מקור מזון זמין, במיקום מושבות קינון ביישובים. נראה כי ברוב הצפון ובייחוד לאורך החוף מנהריה עד חדרה פסולת זמינה – מטמנות גדולות, תחנות מעבר, אתרי שינוע פסולת פתוחים ולא מקורים, מתקני קומפוסט, מכולות פסדים בתחום משחטות או אתרים לא חוקיים אך קבועים של השלכת פסדים – פסולת זו הייתה ככל הנראה גורם מרכזי בקביעת מקום מושבת הקינון. כמו כן נראה שמוקדי הפסולת הם גם גורם משמעותי בהתפשטות מין זה בצפון ובהרחבת אזורי הקינון למקומות שבעבר לא תמכו בקינון.
 

עם זאת הפרטים המקננים גם צדים בשטחים הפתוחים ובשדות חקלאיים, שבהם המזון קל ללכידה כשהוא נחשף בזמן עיבוד השדות ובאזורי מרעה. הלכידה מוגברת בקרבת אוכלי עשב גדולים, בעיקר צאן ובקר הרועים בשטח, משום שהם מאפשרים לאנפיות לעמוד על גבם ומשמשים מקום תצפית לציד יעיל של בעלי חיים קטנים היוצאים ממחבואם עם התקרבותם של אוכלי העשב. השיחור בשטחים הפתוחים משלים את תזונת אנפיות הבקר ומגוון אותה בעיקר בזוחלים, בדו-חיים ובפרוקי רגליים. אם כן, הלחץ של מושבות גדולות של אנפיות על המינים בסביבתן בעונת הקינון גדול, ומסכן את המגוון הביולוגי באזורים שבהם יש ריכוזים גדולים של זוחלים, כמו בגולן. 
 

לאור המידע שהתקבל ממחקרו של טלבי על הפגיעה הנרחבת בחברת הזוחלים בשטחים הטבעיים, הוחלט במחוז צפון של רט"ג לקדם ניסוי ממשקי לבחינת דרכים לצמצום השפעתן של האנפיות על השטחים הטבעיים. כאמור, בבחינת המידע המקדים עלה שמושבות קינון גדולות של אנפיות בקר, המונות עשרות רבות ואף מאות זוגות מקננים, נבנות באתרים עתירי מזון וגם בתוך יישובים, ועלולות לפגוע במערכת הטבעית שבסביבתן ולהוות מטרד בתחומי היישוב. על רקע זה עשתה רשות הטבע והגנים בשנתיים האחרונות ניסיונות ראשונים לבצע פעולות ממשק לצמצום חותמן של אנפיות בקר על שטחים פתוחים בצפון הארץ. הפעולות שנעשו הן שימון ביצים במושבות שהתמקמו בשטחים פתוחים בניסיון לצמצם את הצלחת רביית האנפיות, ניסוי שתכליתו להטריד מושבות בעמק חרוד ובגולן, וכן דילול, גיזום עצים, ועוד. בתהליך הלמידה מושדרו אנפיות בקר בפעם הראשונה בעונת הקינון בעמק המעיינות ונעשה מעקב אחר דפוסי פעילותן במרחב. פעולות הממשק נעשו בהובלת יפעת ארצי, אקולוגית עופות במחוז צפון, וד"ר עמית דולב, אקולוג מחוז צפון, והן עדיין בשלבים ראשונים. אנו מקווים שבעזרתן נרחיב את הידע היישומי שלנו באופן שיישא פירות בעתיד.
 

בימים אלו מגדירים במחוז צפון שטחים שבהם יש רגישות של חברות זוחלים לנוכחות אנפיות בקר מקננות, ומגבשים תוכנית פעולה לצמצום הקינון בתחומם. כמו כן נמשך המעקב אחר מושבות קינון שטופלו, על מנת לבחון את יעילות הטיפולים השונים שנועדו לצמצם את היקפי הקינון באזורים רגישים. חלק מהפעילות היה גם הכנת דף הסברה. בדף יש הנחיות לגבי הפעולות הנדרשות לפני תחילת עונת הקינון ומידע על דרכי התמודדות עם קינון אנפיות ביישובים. הדף הופץ ברשויות מקומיות בכל הארץ.

הכותבת יפעת ארצי היא אקולוגית במחוז צפון ברשות הטבע והגנים