עמוד הבית > נדידת הסתיו של השקנאים - במספרים
נדידת הסתיו של השקנאים - במספרים

בשנה החולפת חלפו מעל ישראל בנדידת הסתיו פחות שקנאים מהממוצע בעשור האחרון. מגמת הירידה הנצפית מזה מספר שנים מעידה ככל הנראה שחלק מהאוכלוסייה החלה לנדוד בנתיב מזרחי לישראל 

יפעת ארצי | אפריל 2024 | שלח כתבה

שקנאים בנדידה, צילום: דיויד רזק

השקנאי המצוי (Pelecanus onocrotalus) הוא העוף הנודד הגדול בעולם, ומדי סתיו חולפים בארץ עשרות אלפי שקנאים בדרכם מאירופה ואסיה דרומה למזרח אפריקה במסע של 3,700 ק"מ בערך בטרם יחזרו באביב לקנן.
 
כמו בשנתיים שלפניה, שנת 2023 התאפיינה במספר נמוך במיוחד של שקנאים שנכנסו לישראל: בסתיו 2023 נראו לראשונה שקנאים חולפים מעל ישראל ב-22/8/23 ובמשך 77 ימים נכנסו לישראל כ-41,900 שקנאים. מספר זה נמוך בשיעור של 15% מממוצע כניסת השקנאים בין השנים 2020-2013. משך שהיית השקנאים בישראל השנה היה הנמוך מזה עשור ועמד על כ-429 אלף ימי שקנאי. מספר השקנאים ששהו בישראל למשך תקופת החורף נאמד על ידי תצפיות ישירות שנעשו באמצע ינואר במסגרת מפקד עופות המים השנתי, והוא עמד על כ-850 שקנאים.
 
ישראל היא המדינה היחידה בה מתקיים מעקב רב-שנתי מפורט אחר אוכלוסיית השקנאי המצוי הנודדת העולמית – האוכלוסייה המערב פליארקטית. מסיבה זו לא ניתן לדעת בוודאות מה הגורם לירידה בגודל האוכלוסייה הנודדת דרך ישראל בשלוש השנים האחרונות. אולם, קיימת השערה כי חלק מהשקנאים  שלא עברו בארץ בשנים האחרונות, מצאו אתר עצירה חלופי לישראל וככל הנראה נודדים לאפריקה בנתיב מזרחי לה.
 
  
הספירה של השקנאים הנודדים שעושה רשות הטבע והגנים במשך כל עונת נדידת הסתיו מתעדת את מספר הפרטים הנכנסים לישראל מצפונה ומספר הפרטים העוזבים אותה בדרומה. היא משמשת להעריך את המספר הכולל של שקנאים שעברו בארץ ואת מספר השקנאים המצויים מדי יום בארץ ונותנת תמונת מצב יום יומית של מקומות שבהם שקנאים מתרכזים.
 
בשל גודלם מוגבלת יכולתם של השקנאים לאגור אנרגיה שתנוצל במהלך הנדידה, ועל כן חלק ניכר מהשקנאים המגיעים לישראל, בהיותה ציר עיקרי במסלול הנדידה, ניזונים בה כדי להשלים את הנדידה עד ליעדם באפריקה. היות שרוב מקורות המים הטבעיים שהתקיימו בעבר בישראל יובשו או צומצמו, השקנאים חונים בעמקי הצפון ובמישור החוף הצפוני כדי להיזון מבריכות הדגים שמגודלים למסחר, ובכך מסבים נזק כלכלי לענף המדגה.  

שקנאי בשמורת טבע החולה, צילום: דיויד רזק

איכלוס בריכות בדגים למען השקנאים
 
ספירת השקנאים היא חלק ממערך פעולות שנועד לאפשר לשקנאים הן להיזון מדגים בארץ - פעולה החיונית להם כדי לעמוד באתגר הנדידה - והן לשהות בישראל רק למשך הזמן הדרוש להם להיזון ואחר כך להמשיך בנדידתם לאפריקה ובכך לא להסב נזק לענף המידגה.
 
לאחר איתור השקנאים באמצעות פעולות הספירה הם מסולקים מהמדגים ומכוונים לבריכות ולמאגרי מים ייעודיים שהרשות ממלאה בדגים להזנתם. הבריכות נמצאות בשלושה מוקדים: בעמק החולה, קרוב לנקודת כניסתם לישראל מצפון; במשמר השרון באזור יציאתם מישראל דרומה; וליד מושב ברק בעמק יזרעאל, משם הם מוסטים כדי להרחיקם מבריכות הדגים בעמק חרוד וגם מסכנות שטומן להם בסיס חיל האוויר באזור. 
 
השנה, אכלוס מאגר משמר השרון החל בסוף אוגוסט והסתיים בתחילת דצמבר, אך בחודש אוקטובר לא בוצע כלל אכלוס בדגים בשל חוסר בהטלות פרא זמינות ובשל החגים ופרוץ המלחמה. היעדר המזון הזמין בעמק חפר באוקטובר גרם ככל הנראה לפיזור רב יותר של שקנאים במרחב ולשהייה רבה שלהם במאגרים בקרבת תל-נוף ובאזורים אחרים.

השקנאי מאוים בכל אזור תפוצתו בשל הרס מקומות החיות שלו ושינויים דרמטיים שנעשו בהם, כמו הסטת מי נהרות לשימושים חקלאיים, המביאים לידי שינויים מהירים במפלס, וייבוש מקורות מים טבעיים או ניצולם לצורכי האדם. אוכלוסיית השקנאי המצוי החולפת בישראל מוגדרת מין מוגן באמנת המינים הנודדים (Conservation of Migratory Species). גורמים רבים מאיימים עליה כאן, בהם ציד, הרעלות ממתכות כבדות, הסתבכות ברשתות דייגים, היתקלות בכלי תעופה והתנגשות בכבלי חשמל - סכנה שבארץ פועלים לצמצמה באמצעות גירוש השקנאים מקרבת קווי מתח גבוה.  
 
השנה תועדו 42 שקנאים פגועים - מספר נמוך בהשוואה לשנים קודמות. חצי מהשקנאים הפגועים נמצאו בעמק המעיינות וחצי מהם בשאר אזורי הארץ. גורם הפגיעה הידוע העיקרי היה ירי. 
 
הכותבת יפעת ארצי היא אקולוגית במחוז צפון ברשות הטבע והגנים
 
למצב השקנאים בישראל מתוך מצב חיות הבר בישראל דוח העשור 2020

שקנאים ניזונים מדגים שסופקו למאגר משמר השרון, צילום: עדי אשכנזי


אכלוס מאגר משמר השרון בדגים עבור השקנאים, צילום: עדי אשכנזי

הנצפים ביותר
הכירו את צמחי הבר החדשים לישראל
בשנה החולפת התווספו חמישה מיני צמחים חדשים לפלורה של ישראל והם מצטרפים לעשרות אחרים שנמצאו בשנים האחרונות
ינואר 2024
מצב הנשרים
ספירת הנשרים באביב האחרון מאששת את מגמת ההתייצבות של האוכלוסייה אם כי היום גודלה הוא כמחצית מבעשור הקודם ואירועי הרעלה עדיין חוזרים ונשנים
מאי 2024
מי אתה עגולשון שחור-גחון
יותר מעשור עבר מאז התגלית המרעישה של מציאתו מחדש של המין הנכחד עגולשון שחור-גחון ואנו עדיין יודעים רק מעט על הביולוגיה של המין ובית גידולו. תוצאות הניטור והמחקר מכווינים את תוכנית הממשק לשמירה על המין
יולי 2023

אוכלוסיית היעלים בבקעת צין

ספירת צבי שיטים בערבה

צבים רכים בנחלי החוף

כל הזכויות שמורות רשות הטבע והגנים ©